מה זה בכלל "עבודה סומטית"? (סיפור קצר וחמוד על הגוף שלנו)

Jun 3 (edited) • General discussion

תחשבי על הגוף שלך כמו על בית חמוד ונעים.

בבית הזה גרה את, וגרים בו גם כל הרגשות שלך -

השמחה כשאת אוכלת גלידה, העצב כשנופל גלידה, והפחד כשיש רעם חזק בחוץ.

לפעמים, כשיש רגשות שלא נעים לנו איתם, המוח שלנו -

שהוא קצת חכם מדי וקצת דאגן - מנסה "להחביא" אותם בפינות של הבית. הוא אומר: "ששש, אל תסתכלו שם!".

אז מה זו עבודה סומטית?

זו פשוט הדרך שלנו להגיד לכל הבית: "היי, הכל בסדר, אפשר לפתוח את כל הדלתות!".

במקום רק לדבר עם הראש (שזה קצת כמו לנסות לסדר את הבית דרך החלון בלי להיכנס פנימה),

עבודה סומטית מזמינה אותנו להיכנס פנימה, להסתכל על הפינות, ולתת לגוף להוציא את מה שצריך.

איך עושים את זה? זה ממש פשוט (וכיף!):

להקשיב לגוף: לפעמים הגוף שלנו מדבר אלינו. כשאת נלחצת ופתאום יש איזשהו משהו שהמוח מנסה לפתור ממש במהירות, ואז הבטן שלך מתכווצת כמו קפיץ? בעבודה סומטית, אנחנו לא אומרים "תפסיקי להיות לחוצה!", אנחנו אומרים: "היי בטן, אני רואה שאת מכווצת. איזה רגש נמצא שם עכשיו? מה המחשבה שנמצאת? או איזה זיכרון עולה בכיווץ הזה?".

לזוז קצת: מכירים את זה שכלבים מנערים את הפרווה אחרי שהם מתרגשים או מפחדים? ככה גם אנחנו! לפעמים ריקוד קטן, מתיחה איטית, או סתם לנער את הידיים ולעשות קולות של שחרור עוזר לרגשות "התקועים" בבית שלנו להשתחרר ולצאת החוצה.