היי! קודם כל תודה רבה לשליו ולכולכם על לקיחת חלק ביוזמה הככ חיובית הזו- לעורר מודעות בעולם שבו גברים נוטים פחות לדבר עליו זה משהו שלי אישית היה מאוד חסר.
ולעניינו-
אינני רוצה לדבר כרגע על שפיכה או מיניות בפרט- אלא יותר על שאלה שיוצא לי לשאול את עצמי ואני מאמין שכאן יהיו חוות דעת והשקפות מעניינות ועוזרות.
אני נמצא בזוגיות הרצינית הראשונה בחיי- איזה כיף.
אני מאוהב בחברה שלי עד מעל הראש והיא מדהימה והקשר שלנו מתוקשר וחיובי בכל פן שהוא. אבל אני נתקל בשאלה שאני שם לב שהיא גם אוניברסלית לכל הגברים בעולם, שומעים עליה בסרטים, בסטנדאפ, סתם בין מבוגרים סביב שולחן קפה ועוד…
אני שם לב שחברה שלי רוצה להיות איתי 24/7 וזה מבורך! אני מת על זה. אבל אני בשונה ממנה- צריך זמן לעצמי. הרבה הרבה יותר ממנה- יש לי תחביבים, קריירה, חברים טובים שחשוב לי לא ״להיעלם״ להם
ומרגיש לי שכמה שאני לא מנסה לאזן בין הכל- יוצא שאני מזניח את שאר התחומים בשביל חברה שלי המדהימה (אולי מתוך הרצון שהיא תהיה שמחה?) אבל ככה יוצא שאני מפסיד קצת מעצמי. כן אני בן אדם שנאמן לעצמו מאוד וגם אני מדבר איתה על זה שזה חשוב לי, ואני לא דואג. אבל רציתי לדעת איך גברים אחרים מסתדרים עם הסוגיה? כי זוגיות לפעמים וואלה יכולה להיות קצת ״קאדר״
ואני בחרתי בלהתבגר ולהיות עם אישה אחת ובעזרת השם גם להתחתן ולהביא ילדים- אבל מה המחיר? איפה הגבול? כיצד אתם מצליחים לאזן בין העולמות? מה עזר לכם בדרך? איך מצליחים לאזן ככה שגם היא וגם אתה תהיו מרוצים- בתקופות הקשות והטובות כאחד.
שוב תודה לכם! לשליו! לבריאה! ולמין הנשי שגורם לנו לכאלו תהיות.