לא סתם חזרתי, חזרתי עם מלא תובנות ואנרגיה. היו לי שבועיים אינטנסיביים עם שניידר. כל יום 9 שעות, פלוס שעתיים נהיגה בפקקים להגיע לבית הספר, וללמוד בערב. לקחתי הפסקה מהאימונים וגיליתי שלפעמים זה בדיוק מה שצריך כדי לעלות שלב. כשחזרתי להתאמן, הופתעתי לטובה: הייתי יותר חזק, יותר מחובר, יותר שלוו. אין חגורות בטאי צ'י כמו בקרטה, אבל נראה לי שקיבלתי פס נוסף בחגורה הדמיונית שלי. ביום חמישי בערב ב-19:30, אעביר הדרכה על התובנות ועל התוכנית הבאה. היא יוצאת לדרך ביום שלישי ה-15 לחודש, בדיוק בימים הנוראים. כי עם השנה החדשה, אולי הגיע הזמן לשינוי חדש: להסיר משקפיים, לאזן את הגוף, ולהתחיל לחיות בריא יותר.

או פשוט להתרוקן מהאוויר. 🎈 וזה בדיוק מה שאני מרגיש לפעמים. מרוקן. חלש. בלי אנרגיה. זה קורה גם לי. יציאה מהשגרה. נסיעה. שינוי בלוחות הזמנים. אני מפספס אימון אחד… ואז עוד אחד. ופתאום נוצרת שגרה חדשה' שגרה של לא להתאמן. ולאט־לאט אני מרגיש את זה בגוף: יותר חלש. יותר עייף. פחות חיוני. והכי מצחיק? כל זה בגלל שלא עשיתי אימון של פחות מ־13 דקות. אימון אחד של S-13. כי מדהים כמה כוח, ויטליות ואנרגיית חיים התרגילים האלה מכניסים לגוף. כל אימון מרגיש כאילו אני מחזיר את השעון קצת אחורה. כאילו אני מכניס עוד אוויר לבלון. 🎈 פתאום הגוף מתמלא. התנועה נעשית קלה יותר. האנרגיה חוזרת. ואתה מרגיש קצת יותר צעיר, קליל וחי. וכשמשלבים את זה עם תרגילי העיניים? מקבלים גישה שלמה יותר לגוף, לתנועה ולראייה. בדיוק בשביל זה קראתי לשיטה שלי: SEE-GONG SEE – לראות GONG – תרגול פחות מ־13 דקות ביום. ועכשיו אני קם מהתחת 😄 ויוצא לעשות לפחות תרגיל אחד של S-13. כי לפעמים לא צריך שינוי גדול. צריך פשוט להחזיר אוויר לבלון. יש שינוי לרעה. ויש שינוי לטובה. ואם אתה מרגיש שהגיע הזמן לשינוי לטובה' אני מזמין אותך להצטרף לקבוצה הבאה של S-13. כתבו S-13.

Writing אחרי טיסה של כמעט 10 שעות, העיניים שלי פשוט שרפו מיובש. פעם, במצב כזה, הייתי ישר שם טיפות. הפעם עצרתי לשש דקות של כיפוי. איזה הבדל. העיניים נרגעו, חזרו להיות לחות, בצורה טבעית ופשוטה. בלי טיפות. בלי מאמץ. תרגיל הכיפוי הוא אחד הכלים הכי פשוטים שיש, ועדיין מציל את העיניים ומרגיע אותן תוך דקות. נסו אותו גם אתם, אחרי זמן מסך באמצע היום.